תנו ל־AI לעבוד לצדכם
פתחו את סוכן הפיתוח בתיקיית הפרויקט ותנו לו את המשימה. שיבדוק קבצים, יריץ בדיקות בטוחות ויכין את העבודה. אתם שולטים בחשבונות, בתשלומים, בסודות ובכפתור הפרסום הסופי.
עזרו לי לחבר דומיין ואימייל לפרויקט. עברו על המאגר וזהו את ספק האירוח הנוכחי, כתובת סביבת הייצור, הקוד שקשור לאימייל וכל הנחה קיימת על הדומיין. אל תקנו דבר, אל תיכנסו לחשבונות ואל תשנו DNS. תנו לי רשימה שלא תלויה בספק מסוים ואמרו בדיוק מה עליי לאמת ידנית.
1. בחרו שם
קצר, קל להגיד בקול, בלי מקפים. עדיף .com, או סיומת של המדינה אם הלקוחות מקומיים. בקשו מה־AI להציע מועמדים ולתפוס איות מבלבל, ואז בדקו בעצמכם זמינות וסימני מסחר.
בקשו מה־AI:
הציעו 20 שמות דומיין קצרים למוצר לפי ה־README והקהל שלו. הימנעו ממקפים וממילים שקשה לאיית. קבצו לפי רעיון השם וסמנו אפשרות לבלבול; אל תטענו שאף שם זמין.
2. רכשו אצל רשם דומיינים
Cloudflare Registrar מוכר במחיר עלות, בלי תוספת; גם Namecheap ו־Porkbun פופולריים. השוו את מחיר החידוש, לא את מחיר השנה הראשונה. הפעילו חידוש אוטומטי, פרטיות WHOIS (בדרך כלל בחינם) ואימות דו־שלבי בחשבון הרשם: מי שמחזיק בכניסה הזאת הוא הבעלים של הדומיין שלכם. יש מלכודת אחת: דומיין שנקנה ב־Cloudflare חייב להישאר עם DNS של Cloudflare, ולכן בשלב הבא מוסיפים שם רשומות במקום להחליף nameservers.
3. הפנו את הדומיין לאתר
אצל ספק האירוח (ב־Vercel: Project → Settings → Domains) הוסיפו את yourname.com ואת www.yourname.com. שם תראו את רשומות ה־DNS המדויקות שצריך ליצור אצל הרשם. (אם ה־DNS שלכם ב־Cloudflare, הגדירו את הרשומות כ־"DNS only" / ענן אפור בזמן שספק האירוח מאמת את הדומיין ומנפיק תעודה.) תנו ל־AI את שמות וסוגי הרשומות (אף פעם לא את פרטי הכניסה לחשבון) ובקשו שיבדוק אותן לפני השמירה. תעודת HTTPS מונפקת ברגע ש־DNS פעיל.
בקשו מה־AI:
סקרו את רשימת רשומות ה־DNS המוצעת: התנגשויות, כפילויות וטעויות נפוצות. הסבירו מה כל רשומה עושה. אל תמציאו ערכים חסרים; סמנו מה עליי להעתיק מספק האירוח.
4. החליטו איזה אימייל דרוש
רק מקבלים מייל? העברה חינמית (Cloudflare Email Routing, שדורשת DNS ב־Cloudflare, או שירות ההעברה של הרשם) שולחת את hello@yourname.com ל־Gmail שכבר יש לכם. צריכים תיבות אמיתיות שגם שולחות? Google Workspace או Zoho Mail. בחרו ספק אחד: לדומיין צריך להיות סט אחד של רשומות MX.
5. אמתו את הדומיין והוסיפו רשומות MX
ספק האימייל נותן לכם רשומת TXT שמוכיחה שהדומיין שלכם, ורשומות MX שמנתבות אליו דואר נכנס. הוסיפו אותן בדיוק כמו שהן מוצגות, אצל מי שמנהל את ה־DNS, ואז לחצו על אימות אצל הספק.
6. הוסיפו SPF, DKIM ו־DMARC כדי לא להגיע לספאם
SPF מפרט מי מורשה לשלוח בשם הדומיין (רשומת SPF אחת בלבד; אם יש שתיים, מאחדים אותן). DKIM הוא מפתח חתימה שהספק יוצר. DMARC אומר לנמענים מה לעשות כשהבדיקות נכשלות; התחילו בניטור בלבד. בקשו מה־AI לעבור על הרשומות, אבל את הערכים המדויקים של הספק העתיקו בעצמכם.
בקשו מה־AI:
בדקו את רשומות SPF, DKIM ו־DMARC האלה לשגיאות תחביר וכפילויות. הסבירו כל שינוי. אל תחליפו ערכים ייחודיים לספק בניחושים.
TXT @ v=spf1 include:_spf.google.com ~all (Google example) TXT google._domainkey v=DKIM1; k=rsa; p=… (copy from the admin console) TXT _dmarc v=DMARC1; p=none; rua=mailto:you@yourname.com
7. בדקו את התוצאה
אם הגדרתם תיבת דואר מלאה או שירות שליחה מהאפליקציה, שלחו הודעה לכתובת Gmail, פתחו אותה, בחרו Show original וחפשו SPF: PASS, DKIM: PASS ו־DMARC: PASS. האתר mail-tester.com נותן ציון ומסביר מה חסר. אם הגדרתם רק העברה חינמית, שלחו אימייל מכתובת אחרת אל hello@yourname.com וודאו שהוא מגיע לתיבה.
8. אימייל מהאפליקציה הוא שירות נפרד
איפוסי סיסמה וקבלות שהאפליקציה שולחת צריכים לעבור דרך שירות שליחה (Resend, Postmark), בתת־דומיין כמו mail.yourname.com ועם רשומות SPF ו־DKIM משלו. ככה בעיה בשליחה המונית לא תפגע בתיבה האישית שלכם.
עמודים רשמיים
מחירים וכללים משתנים. אם המדריך והספק לא מסכימים, הצדק עם הספק.
